השבוע מצאתי בתא שלי בחדר מורים את התלוש הראשון. זה שמפרט את הסכום המצ'וקמק שנכנס לי לבנק. להסתכל על התלוש זה סוג של מזוכיזם למתקדמים. זה מדכא. ממש.המורים הוותיקים יותר שראו את ענבל ואותי מסתכלות על התלוש, לא הבינו למה אנחנו עושות את זה לעצמנו על הבוקר, ואמרו שהם אפילו לא טורחים להסתכל על הביזיון הזה, כי זה מכניס אותם לדיכאון. זה כל כך מגוחך, שהמילה מגוחך היא קצת מגוחכת כדי לתאר ולהסביר את התחושה שזה גורם.משפיל. בא לי לסרוק את התלוש הזה, ולשלוח לכל העיתונים, שישימו את זה בכותרת הראשית.
אומרים שאחד מרגעי המשבר של מורים חדשים, הוא תלוש המשכורת הראשון, שאותו הם מקבלים בסוף החודש הכי קשה בחייהם. וכל כך צודקים. עבדתי מיליון שעות. השכר שלי לחודש המטורף הזה אפילו לא מכסה את השכר דירה שלי. הוא אפילו לא מגרד את שכר המינימום בשוק. כן כן, משרה מלאה, אבל מלאה בכל מובן המילה, כזאת שאת מגרדת את עצמך בסןף היום למיטה, לא מספיקה לעשות שום דבר, וגם בלילה עוד חולמת על התלמידים, ועל כל מה שצריך עוד לעשות. 3589.04 שקלים חדשים בלבד.
אז ככה. סכום העתק שקיבלתי מפוצל לאין ספור סעיפי סעיפים, שכתובים בשפת קוד כלשהי, שאף אחד לא מבין, מלבד איזשהו פקיד אפור ועבש במשרד החינוך. אז השכר הבסיסי שלי, הוא 24 שעות, "משרה מלאה" – 25 שקלים לשעה. סך הכל, פחות משכר המינימום במשק. בשל היותי מחנכת כתה, אני מקבלת תוספת "גמול חינוך". מה זה גמול חינוך? ישבו במשרד החינוך, גדולי הקודקודים, וחשבו לעצמם, "המממ, חינוך כתה. כן, משימה חשובה, חינוך הדור הצעיר, אחריות על 27 מתבגרים, כלומר, 27 קריזות שונות, 27 סיפורים, 27 ילדים שצריך לדאוג שילמדו כמו שצריך למרות שההורים גרושים ולמרות שאבא מובטל, או שיש להם הפרעת אכילה, או שאמא שלהם מתה כשהיו בני שש או שסתם הם רואים השרדות כל היום ומדברים באייסי קיו ולא יודעים לקרוא. אה, ולא רק שילמדו, כמובן, שגם יהיו אזרחים מעורבים, ושיתרמו למדינה, ויתגייסו, ויהיו אנשים טובים, ואכפתיים, ובעלי ערכים ומוסר ונימוס וכבוד, ושלא ידקרו אחד את השני בדיסקוטקים, ושיסעו במהירות סבירה בכביש, ולא ישדדו זקנות, ולא יזרקו ילדות לירקון בתוך מזוודה. ברור. משימה מאוד חשובה." ואחרי שהבינו זאת הקודקודים היקרים, החליטו לתגמל את המחנכים האמיצים ברוחב יד, ולהראות להם בכך כמה הם מאמינים בהם, וחושבים שזה תפקיד חשוב וראוי. גאווה. הם ישבו וחישבו מה יהיה בדיוק הסכום הזה, שיגרום לכל מורה מקצועי, שרגיל לבוא, ללמד כמה שעות,לעשות מבחן פעם בחודש וללכת הבייתה מיד לקפוץ על המשרה (כמובן, לא רק בגלל הכסף, מורים בימינו לא צריכים כסף, הם מתקיימים מסיפוק אישי) – ומצאו את נוסחת הזהב: 72 שקלים ועשר אגורות, לשבוע!! ואוו! כלומר שעל כל חודש חינוך, יקבל המחנך היקר, גאוות האומה- 288 שקלים וארבעים אגורות! וואו! אם הוא יתאמץ עוד קצת, אולי יחנך שתי כתות במקביל, ויעבוד בשמירה בלילה הוא יוכל לשלם את אגרת הארנונה! נפלא! על זה מתווספים 67 שקלים ושמונים וחמש אגורות, שהושגו מהשביתה שהייתה ב-2001, ועוד 67 ש"ח שהושגו בשביתה של 2008 (מדהים! פשוט מהפך במעמד המורה! ). אה, ויש גם תקציב לשיחות טלפון- תחזיקו חזק- שני שקלים וחמש אגורות.
אני לא כל כך יודעת איך להתמודד עם התלוש הזה. אולי אחפש עבודה בניקיון (מרוויחים יותר) אולי אתקשר לבעל הבית שלי ואשאל אותו אם הוא מעוניין בשיחת מוטיבציה איתי במקום תשלום שכ"ד חודשי? ידעתי כשבאתי להוראה, מתוך אמונה עמוקה בדרך הזאת, שעשירה אני לא אהיה ואלו לא חדשות שמעמד המורה בארץ נמוך יותר מהמעמד לעיתונים שיש לי בשירותים, אבל לא תארתי לעצמי כמה משפיל זה יהיה.
אומרים שאחד מרגעי המשבר של מורים חדשים, הוא תלוש המשכורת הראשון, שאותו הם מקבלים בסוף החודש הכי קשה בחייהם. וכל כך צודקים. עבדתי מיליון שעות. השכר שלי לחודש המטורף הזה אפילו לא מכסה את השכר דירה שלי. הוא אפילו לא מגרד את שכר המינימום בשוק. כן כן, משרה מלאה, אבל מלאה בכל מובן המילה, כזאת שאת מגרדת את עצמך בסןף היום למיטה, לא מספיקה לעשות שום דבר, וגם בלילה עוד חולמת על התלמידים, ועל כל מה שצריך עוד לעשות. 3589.04 שקלים חדשים בלבד.
אז ככה. סכום העתק שקיבלתי מפוצל לאין ספור סעיפי סעיפים, שכתובים בשפת קוד כלשהי, שאף אחד לא מבין, מלבד איזשהו פקיד אפור ועבש במשרד החינוך. אז השכר הבסיסי שלי, הוא 24 שעות, "משרה מלאה" – 25 שקלים לשעה. סך הכל, פחות משכר המינימום במשק. בשל היותי מחנכת כתה, אני מקבלת תוספת "גמול חינוך". מה זה גמול חינוך? ישבו במשרד החינוך, גדולי הקודקודים, וחשבו לעצמם, "המממ, חינוך כתה. כן, משימה חשובה, חינוך הדור הצעיר, אחריות על 27 מתבגרים, כלומר, 27 קריזות שונות, 27 סיפורים, 27 ילדים שצריך לדאוג שילמדו כמו שצריך למרות שההורים גרושים ולמרות שאבא מובטל, או שיש להם הפרעת אכילה, או שאמא שלהם מתה כשהיו בני שש או שסתם הם רואים השרדות כל היום ומדברים באייסי קיו ולא יודעים לקרוא. אה, ולא רק שילמדו, כמובן, שגם יהיו אזרחים מעורבים, ושיתרמו למדינה, ויתגייסו, ויהיו אנשים טובים, ואכפתיים, ובעלי ערכים ומוסר ונימוס וכבוד, ושלא ידקרו אחד את השני בדיסקוטקים, ושיסעו במהירות סבירה בכביש, ולא ישדדו זקנות, ולא יזרקו ילדות לירקון בתוך מזוודה. ברור. משימה מאוד חשובה." ואחרי שהבינו זאת הקודקודים היקרים, החליטו לתגמל את המחנכים האמיצים ברוחב יד, ולהראות להם בכך כמה הם מאמינים בהם, וחושבים שזה תפקיד חשוב וראוי. גאווה. הם ישבו וחישבו מה יהיה בדיוק הסכום הזה, שיגרום לכל מורה מקצועי, שרגיל לבוא, ללמד כמה שעות,לעשות מבחן פעם בחודש וללכת הבייתה מיד לקפוץ על המשרה (כמובן, לא רק בגלל הכסף, מורים בימינו לא צריכים כסף, הם מתקיימים מסיפוק אישי) – ומצאו את נוסחת הזהב: 72 שקלים ועשר אגורות, לשבוע!! ואוו! כלומר שעל כל חודש חינוך, יקבל המחנך היקר, גאוות האומה- 288 שקלים וארבעים אגורות! וואו! אם הוא יתאמץ עוד קצת, אולי יחנך שתי כתות במקביל, ויעבוד בשמירה בלילה הוא יוכל לשלם את אגרת הארנונה! נפלא! על זה מתווספים 67 שקלים ושמונים וחמש אגורות, שהושגו מהשביתה שהייתה ב-2001, ועוד 67 ש"ח שהושגו בשביתה של 2008 (מדהים! פשוט מהפך במעמד המורה! ). אה, ויש גם תקציב לשיחות טלפון- תחזיקו חזק- שני שקלים וחמש אגורות.
אני לא כל כך יודעת איך להתמודד עם התלוש הזה. אולי אחפש עבודה בניקיון (מרוויחים יותר) אולי אתקשר לבעל הבית שלי ואשאל אותו אם הוא מעוניין בשיחת מוטיבציה איתי במקום תשלום שכ"ד חודשי? ידעתי כשבאתי להוראה, מתוך אמונה עמוקה בדרך הזאת, שעשירה אני לא אהיה ואלו לא חדשות שמעמד המורה בארץ נמוך יותר מהמעמד לעיתונים שיש לי בשירותים, אבל לא תארתי לעצמי כמה משפיל זה יהיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה