יום שני, 17 בספטמבר 2012

הפוסט הבא מכיל מילים כמו "דם" ו"טמפון" אך הוא מיועד גם לגברים שביניכם. מוזמנים להעביר לנשים היקרות ללבכם :)


בפעם הראשונה ששמעתי על גביעונית -  הזדעזתי. "איכס! טמפון רב פעמי? להתעסק עם כל הדם והגועל הזה?!" אפילו לי, שמתקלחת בממוצע פעמיים בשנה (תלוי בעונה) כל העסק הזה נשמע לא הגייני ומפוקפק בעליל. "כוֹסית סיליקון? איך לכל השדים והרוחות אשים את זה שם בפנים??" המשכתי להטיל ספק בחברתי שדיברה על הגביעונית בעיניים בורקות.

אני לא מצליחה להזכר מתי חל הרגע שבו הייתי מוכנה לתת אמון בגביעונית ופשוט לנסות. מה שאני כן יודעת, זה שאני לא יכולה לדמיין את חיי כיום בלעדיה. אני זוכרת שטסתי לטייל במזרח עם תיק ענק מלא בטמפונים ותחבושות שתפס חצי מהתרמיל. (בנות שמטיילות במזרח לרוב לא מחשבות את זמן הטיול שנותר להן לפי כמות הרופי שנשארה בארנק אלא לפי כמות הטמפונים והתחתוניות שנשארו להן "שיט, אני צריכה להקדים את הטיסה לאפריל, יש לי רק עוד חבילת טמפונים אחת"! )
למראית עין, לטמפונים יש יתרונות רבים והעיקרי שבהם הוא "שגרי ושכחי", אין יותר מדי התעסקות, מכניסים את הבון-בון הלבנבן פנימה וכשעוברות כמה שעות- משיכה קלה לאסלה וביי ביי נתראה בים.


אז זהו, שאני לא כל כך רוצה להתראות עם הטמפונים שלי או שלך בים.

בעולם של היום קל לנתק את המעשה-מהתוצאה. אנחנו משליכות כמויות עצומות של אשפה ביתית מדי יום בתחושה ש"הזבל נעלם לעולם שכולו טוב". אנחנו קונות מוצרים בלי לדעת מי ייצר אותם ובאילו תנאים, מאיזה חלק של העולם הם הגיעו אלינו וכמה דלק מטוסים ומשאיות בוזבז כדי לשנע אלינו את חטיף האנרגיה עם הבוטנים והקוקוס שמייצרים רק בקירגיסטן. אנחנו עורכות מסיבת יומולדת ומחלקות במבה וביסלי בכלים חד פעמיים שישמשו אותנו פעם אחת בלבד לפני שיועברו למזבלה העירונית וישארו שם גם אחרי שהנינים שלנו כבר לא יהיו פה. אני לא מנסה לגרום למי מכן שקוראת שורות אלו ליסורי מצפון קשים (מדי) אני בעיקר מנסה להצביע על העובדה שבקלות רבה מדי וויתרנו על איזשהו חיבור מהותי לעצמנו ולסביבה שלנו. אנחנו (כמעט) לא לוקחות אחריות על הבחירות שאנחנו עושות כי זה פשוט נוח יותר. את יודעת, מה שלא רואים לא קיים (נסי להזכר בפעם האחרונה שהייתה שביתה כללית שבה לא פינו את האשפה במשך יומיים שלושה. נסי לחשוב מה היה קורה אם במשך שבועיים-חודש-שנה לא היו מפנים את האשפה שלנו. היינו טובעות. ליטרלי).


אז נכון, הרבה מאיתנו מנסות להיות ירוקות יותר, והיום לעשות קומפוסט זה כבר ממש לא למוזרים בלבד אבל באמא'שלך תעזבי לי בשקט את המחזור גם ככה אני מתה-מכאבים-פעם-בחודש ויש גבול לכל תעלול. אני מוכנה למחזר בקבוקים. אבל טמפון??

תני לי עוד שתי דקות מזמנך ואולי אצליח לגרום לך לחשוב אחרת. שתי דקות. מבטיחה.

אז קודם כל הכירי את הגביעונית- מדובר בכוסית רכה וגמישה שמיוצרת מסיליקון רפואי. את מחדירה אותה לנרתיק והיא אוגרת את כל הנוזלים. פעם-פעמיים ביום יש לרוקן את הנוזלים לאסלה, לשטוף במים וסבון ולהכניס בחזרה. (וכן, יש מלא פתרונות ל"מה עושים כשאני מחוץ לבית") אני חשבתי שמראה הדם יגעיל אותי. אולי הוא קצת הפתיע אותי בהתחלה, אבל זה ממש ממש לא נורא (אפשר לחשוב שאת מדממת ליטרים של דם או חלקי גופות)


זה טוב יותר לגוף שלך- רק לפני שבוע התבשרנו על מותה של צעירה ששכחה בגופה טמפון 16 שעות ולקתה בזיהום (תסמונת ההלם הרעלי) . טמפון ספוג בדם הוא מצע מצוין להתפתחות חיידקים בנרתיק. לעומת זאת הגביעונית אוגרת את הדם בתוכה והוא אינו בא במגע עם הנרתיק (הוא מבודד ע"י הגביעונית עצמה) כלומר מקרים עצובים שכאלה מעולם לא קרו עם הגביעוניות
טמפונים ותחבושות מולבנים באמצעות כימקלים שונים (כלור, דיוקסין ועוד) כדי ליצור תחושה הגיינית ונקייה. יש סברות שונות לגבי השפעת רעלנים אלו על הגוף וביניהם האפשרות כי הם עלולים לגרום לגירויים, אלרגיות וזיהומים. את יכולה לקרוא בהרחבה על כך כאן או כאן 

זה הרבה יותר נוח- כן, אין ספק שצריך להסתגל לשימוש בגביעונית אבל תוך מחזור-שניים כל אחת כבר מוצאת את הדרך שלה (גם לטמפונים לקח לך זמן להסתגל לא?). הגביעונית קלה לשימוש, נוחה ולא מורגשת, אין לך חוט שמשתלשל למטה (שצריך להזהר לא להשתין עליו) את לא צריכה להסחב לכל מקום עם תיק מלא טמפונים, ולשבור ת'ראש מה לעשות איתם (לעטוף בנייר בפח או לזרוק לאסלה?). וחוץ מזה, יש לה שם חמוד ("גביעונית") ואת תוכלי להרגיש נורא מגניבה ולהתנשא מעל חברותייך המיושנות שמשתמשות בטמפונים ובכך לרומם את מעמדך החברתי בחוגים מאוד מסויימים. (אוקיי אני צינית. סליחה, לא התאפקתי)

זה טוב יותר לסביבה- רק בארה"ב נזרקים מדי שנה כעשרים מיליארד (!) טמפונים לביוב ולאשפה. השימוש בגביעונית אינו מייצר שום פסולת. לא מוליך ולא בטיח. את לא צריכה להטריד את עצמך יותר מה לעשות עם הטמפון/מוליך בטיולים כי פשוט אין לך שום פסולת.

זה טוב יותר לכיס שלך- אם עד עכשיו לא השתכנעת, ועל השחלות שלך איכות הסביבה, הנה טיעון מנצח-  זה פשוט חסכוני יותר. בואי נעשה חישוב קל:
חבילת טמפונים עולה בממוצע 30 ש"ח. נניח שאת קונה 9 חבילות בשנה (בכל זאת לא מסיימת חבילה בחודש) 9*30= 270. אשה ממוצעת פוריה במשך 38 שנה (מגיל 12-13 ועד גיל 50-51 שזהו גיל הבלות הממוצע בישראל) 38* 270= 10,260 ש"ח על טמפונים!  לעומת זאת גביעונית עולה סביב ה-250 ש"ח ומחזיקה בין חמש לעשר שנים! אחחח לו רק היו לי עשרת אלפים ש"ח מיותרים...
ואם עד עכשיו לא השתכנעת, אז את מכירה את ההרגשה הזאת שאת יודעת שמשהו יכול להיות ממש טוב למישהי/ו שאת אוהבת ואת פשוט רוצה שהוא יסמוך עלייך ויתן צ'אנס? ככה אני מרגישה לגבי גביעוניות, והלוואי ויכולתי פשוט לגרום לכל אשה באשר היא לעבור להשתמש בהן. זה באמת מדהים!
אז אם יש לך עוד שאלות (תרגישי הכי חופשי) או שפשוט השתכנעת ואת רק-רוצה-כבר-את-הגביעונית-המזורגגת-הזאת - צרי קשר- ואגשים זאת עבורך במהירות ובמחיר הוגן!  
שנה טובה J נעה
050-8361907


6 תגובות:

  1. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  2. נעה, יופי של פוסט! למידע נוסף על גביעוניות ראו http://saloona.co.il/shnot30/

    השבמחק
  3. נראה מוצר מבטיח, אך במסגרת של הגינות צרכנית... אין שום סיבה להוציא 250 שח על מוצר שעולה במקרה הטוב 10 שח לייצר. גם כשאני מבינה שהמוצר למעשה ארייה ברגל של המייצר... כי אחד יספיק ל שנים. 250 שח זו שערורייה. עיניים גדולות במיוחד. חבל...

    השבמחק
    תשובות
    1. אין ספק ש-250 שח זה לא מעט (אני מוכרת ב-215 לפני הנחה) וגם פועלת כדי להביא לארץ גביעוניות מסוג שאין בארץ שימכרו במחיר זול יותר. מה שכן, תהליך היצור מתבצע במפעלים קטנים מאוד ולא במפעלי ענק, מה שמייקר את הייצור, וכן חומרי הגלם הם לא מאוד זולים על מנת לספק מוצר איכותי. אבל בשורה התחתונה- להוציא 200 שקל על מוצר שישרת אותך נאמנה בין 5 ל-10 שנים, זה בטווח ארוך משתלם מאוד.

      מחק
    2. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

      מחק
  4. תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.

    השבמחק